גייליס נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ

פסק דין

1.א.ביום 14.8.12 נסע התובע בנתיב ימני לפני כניסה לכיכר ולטענתו, נסע באותה עת אוטובוס, שהיה נהוג בידי מר בועז כובשי (להלן:"מר כובשי") בנתיב השמאלי ולפתע – ללא שום איתות או אזהרה- סטה האוטובוס מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעתו של התובע ופגע ברכב התובע וכתוצאה מכך, נגרמו נזקים לרכב התובע. מאחר והתובע סבור, שהאחריות לקרות התאונה ולגרם הנזק רובצת על מר כובשי, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב הנתבעת לשלם לו את נזקיו העקיפים בסך של 1,500 ₪, הכולל: השתתפות עצמית בסך 1,000 ₪, טרחה ועגמת נפש בסך 500 ₪.

ב. א) מאחר והתובע ציין את מיקום התאונה במקום אחר, מזה אשר אירע בפועל, טענה הנתבעת- בצדק- שהאוטובוס לא היה במקום המצוין בכתב התביעה ולא היה מעורב בתאונה, נשוא כתב התביעה.

בתחילת הדיון, הופנתה תשומת לב התובע לטענה זו ואכן התובע הודה בטעות רישום מקום האירוע, שכן לטענתו מקום האירוע היה ברחובות, רח' בילו לפני כניסה לכיכר.

בהסכמת הצדדים, תוקן כתב התביעה על ידי שינוי מקום האירוע למקום עליו הצהיר התובע בבית המשפט.

ב) לאור מיקום האירוע, כפי שנרשם בכתב התביעה – בטרם התיקון- לא העלתה הנתבעת בכתב הגנה גרסה כלשהי לגבי עצם קרות התאונה ואת הגרסה השמיע מר כובשי לראשונה בעדותו בבית המשפט.

2. העובדות העולות מעדויות הצדדים – הן העובדות המוסכמות והן העובדות השנויות במחלוקת- הן כדלקמן:

א. א) אין מחלוקת בין הצדדים בדבר מקום קרות התאונה ואין מחלוקת בין הצדדים, שבשעת האירוע נסע התובע בנתיב הימני ואילו האוטובוס נסע משמאל לרכב התובע.

לטענת התובע, אין במקום האירוע תמרור המראה למי יש זכות קדימה, אך גם בהיעדר תמרור חייבים נהגי רכב לנסוע בזהירות, לשים לב לנעשה מימין ומשמאל.

התובע העיד בבית המשפט, שהוא נסע צמוד לנתיב ימין בעת שהיה במקום פקק תנועה והיה עומס בשני הנתיבים. (ראה עדות התובע בעמ' 2 לפ',ש' 13- 15).

ב) התובע מאשר את העובדה, שהתאונה עצמה אירעה לפני כיכר ולכן, הכניסה של שני כלי הרכב אל תוך הכיכר, הייתה חייבת להתבצע בזהירות, כאשר על הנוהג בימין להתחשב באלו הנוסעים משמאל ואלו משמאל חייבים להיזהר ולהתחשב באלה הנוסעים בנתיב הימני – במיוחד, כאשר באותו מקום מצוי נתיב אחד, כאשר ישנו פקק תנועה ועומס בכניסה לכיכר.

ב. א) התובע העיד, שתוך כדי נסיעה הוא הבחין באוטובוס, שהיה מצידו השמאלי ומאחוריו, אך שניהם המשיכו לנסוע בהדרגה.

אינני מקבל טענת התובע, שהאוטובוס עקף או החל לעקוף את רכב התובע, משום שממילא נסעו קודם לכן שני הרכבים, זה בצד זה: התובע מימין ומר כובשי משמאל.

עוד מעיד התובע, שבשלב מסוים ובמקום מסוים, מיד לפני הכניסה לכיכר, האוטובוס כבר היה ברובו לפניו, אך ממשיך ואומר, שהאוטובוס נצמד אל רכב התובע במרחק קטן מאד ובהמשך תוך כדי שרכב התובע עמד, האוטובוס המשיך בנסיעה ותוך כדי כך, פגע האוטובוס עם החלק האחורי ימני בצד שמאל של הרכב. (עמ' 2 לפ',ש' 16- 19).

3. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת עובדות המקרה, כאמור לעיל, אני קובע, שלאור אותן עובדות ולאור נסיבות המקרה, יש להשית על שני המעורבים בתאונה אחריות לקרות התאונה, כאשר אין לי ספק שהאחריות המרבית רובצת על מר כובשי ואילו לתובע יש לייחס רשלנות תורמת ובבואי לקבוע שיעורי האחריות של כל אחד מהם, אני קובע את אחריותו של מר כובשי בשיעור של 70% ואילו את רשלנותו התורמת של התובע בשיעור של 30% - זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) כפי שעולה מעדויות שני הצדדים, הכניסה לכיכר מאותו מקום בו היו שני הרכבים – טרם כניסתם לכיכר- הייתה קיימת בעיה של צפיפות, פקק תנועה ועומס ולכן, היה על שניהם להתאים את הנסיעה והכניסה אל הכיכר על ידי מניעת התקרבות יתר של שני כלי הרכב זה אל זה.

ב) התובע נסע בנתיב הימני ולכן, אין ספק שמר כובשי היה חייב להבחין ברכב התובע ולהרחיק עד כמה שאפשר את האוטובוס מיצירת מגע כלשהו עם רכב התובע – זאת גם בהתחשב בעובדה, שכניסתו של האוטובוס לאותה כיכר, דורשת תמרון ופניה זהירה וקפדנית יותר מזה הנוסע ונצמד לנתיב הימני- כפי שעשה התובע.

ב. א) כפי שציינתי לעיל, איני מקבל טענת התובע, שהאוטובוס עקף את רכבו, משום שהאוטובוס כל הזמן היה בנתיב משמאל לנתיב נסיעתו של התובע ולכן, אין לי ספק, שגם התובע ראה את האוטובוס משמאלו והיה צריך לכלכל כך את צעדיו, שלא להתקדם – אם ההתקדמות לא מתאפשרת בד בבד עם האוטובוס.

ב) התובע מעיד בבית המשפט, שהאוטובוס נצמד לרכבו במרחק קטן מאד, ואני מקבל את טענת התובע, שאכן באותו שלב, המשיך האוטובוס בנסיעה, כאשר האוטובוס ברובו לפני רכב התובע ואז תוך כדי ביצוע הפנייה, פגע האוטובוס עם חלקו האחורי בחלקו השמאלי של רכב התובע.

בנסיבות אלו, אין ספק, שהאוטובוס, שכבר היה מעבר לרכב התובע, היה חייב להבחין ברכב התובע – למצער במראה הימנית- ולהרחיק האוטובוס מרכב התובע באופן כזה שגם חלקו האחורי של האוטובוס לא יפגע ברכב התובע.